מקור תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:ח׳
1 בַּעַל הַבַּיִת יְחַלֵּק בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה לְעָנִי מוֹדַעְתּוֹ וְיַשְׁלִיךְ לְפָנָיו. רִבִי שְמוּאֵל בַּר אֶבוּדַמָא בְּעִי כִּילָּה אֶת שָׂדֵהוּ אַתְּ אֲמַר חָזְרָה פֵּיאָה לָעוֹמָרִין. אֲפִילוּ כֵן בַּעַל הַבַּיִת מְחַלֵּק בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה לְעָנִי מוֹדַעְתּוֹ וְיַשְׁלִיךְ לְפָנָיו.
פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:ח׳
1 כתב יד א אלא בעה"ב. תיבת אלא מיותר:
2 בעה"ב יחלק בידו. פי' דקאי על מתני' דקתני מוריד ומחלק לעניים מפרש דהיינו מחלק בידו ולא ישליך לפניו כדמפרש שמא יראה עני מדעתו וישליך לפניו:
3 את אמרת חזרה פאה לעומרין. פי' מבעיא ליה אם צריך ג"כ בעה"ב לתלק בידו או לא:
4 ומפרש אעפ"כ בעה"ב מחלק כו':
5 כתב יד ב בעה"ב יחלק בידו. קאי על מתניתין דקתני מוריד ומחלק לעניים מפרש מחלק היינו שבעה"ב מחלק בידו כו':
6 את אמרת חזרה פאה לעומרין. ומבעי לי' אם צריך בעה"ב לחלק בידו או משליך לפניהם ופשיט אעפ"כ כו':